מוסיקה, מקצבים ובריאות

מוסיקה מורכבת ממקצבים.

כל מקצב הוא זוג. אחד נותן ואחד מקבל. זוג ופרד. תקיף וסביל.

כאשר שניים נפגשים יש תולדה, יש שמחה,.יש התעברות רוחנית.

שני בני אדם אינם דומים אחד לשני לחלוטין , ישנם תכונות משותפות אך אין זהות החלטית.

גם לשני תאומים זהים – יש סימנים שונים הגורמים לזיהוי האחד מהם.

 שני צידי הפנים של האדם אינם זהים לחלוטין

.לאדם יש יד חזקה ויד חלשה

מחיאת כף הינה עיבור של שמחה.

מוסיקה הינה כלי  ביטוי לשמחה.

במוסיקה אתה מתנתק מן הלוגיקה ומשחרר את הרגש.

אתה מכוון את עצמך על פי הרגש פועל על פיו, רוקד לפי הקצב.

אדם צריך לשמוח בדרכו , בכל רגע, מכל מה שהוא עושה.

אדם צריך לאהוב את מה שהוא עושה.

כשיש אהבה – יש איזון ויש הרמוניה.

אם אין אהבה – אין איזון ויש מצב דיס הרמוני.

במוסיקה יש תכונה המאשרת לאדם להבחין בעצמו מה אינו תקין ולתקן.

לעיתים יודעים מה צריך לתקן ולא יודעים איך.

כאשר אתה מתחיל לתקן את הקצב במוסיקה, אתה מתחיל להשתחרר

מקבל איזון ,שקט ורוגע נפשי ושלווה.

צריך להימנע ממצבים של לחץ.

אדם צריך להיות מסופק ממעשיו. צריך להרגיש שמחה.

אדם שאינו שמח , הינו רגיש יותר לספוג מחלות.קיים צורך להתמלא חדוות חיים, לשיר לנגן, להתנועע בקצב

כאשר אדם נכנס אל עולם המוסיקה, הוא מתנתק חלקית מהעולם שמסביב ומתרכז במוסיקה.

ככל שאדם מתכוונן יותר אל המוסיקה – כך הוא גם משתחרר.

במקצב יש זכר ונקבה, תקיף וסביל.אחד מושך את השני – כמו בחיים.

כשם שזוג מביא לעולם ילדים, כך נולדים מן המקצבים -יצירות

עיבורים רוחניים בין זכר לנקבה.

נגינה ושירה מתקנות את האדם, משחררות ומורות לו תכונות בעצמו שלא הכיר קודם לכן.

המוסיקה מלמדת את האדם להקשיב.

המוסיקה עוזרת לאנשים שאינם מרוכזים – ללמוד להתרכז.

בנגינה אתה לומד לכוון לעצמך את הדרך – כמו בחיים.

כשהכלי מקורקע – אין כוון.

כאשר מכוונים את הכלים לדיוק, אזי יש נגינה ויש חוקיות.

המוסיקה הינה שפה תת הכרתית, היא באה יותר מן הרגש מאשר מן השכל והחשיבה ולכן מביאה עימה שמחה.

השמחה באה מתת ההכרה

למי שיש הכרה יש שמחה.

ושמחת בימיך והיית אך שמח!!!!!!!!!!!